#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. א תנא היכי קאי דתני 'מאמתי', ולמה ביאר קודם זמן ק&quot;ש של ערבית ואח&quot;כ את של שחרית?	"קאי על הקרא ""בשכבך ובקומך"" ובא לפרש מתי זמן בשכבך, לכן ביאר קודם של ערבית שהוא ראשון בפסוק. <p></p><p dir=""rtl"">אב""א ביאר קודם של לילה כמו בבריאת העולם ""ויהי ערב ויהי בוקר"", ולפי זה הטעם שבברכות ק""ש ביאר קודם של שחרית כיון שכבר היה עסוק בה לזמנה.</p>"	ברכות ב.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. ב מה התנא במשנה לימדנו כשאמר 'משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן' ולא מצאת הכוכבים?</p><p dir='rtl'>ומנין לדין זה (לרש&quot;י)?	"להשמעינו שכהנים אוכלים בתרומתן מצאת הכוכבים, ואפי' מחוסרי כפרה מותרים בתרומה בצה""כ, דכתיב ""ובא השמש וטהר"" ביאת שמשו מעכבתו ואין כפרתו מעכבתו.<p></p><p dir=""rtl"">הטעם שאנו מפרשים ביאת שמשו על הלילה ולא על היום, 'וטהר' היינו יומא ולא גברא (לגרסת רש""י ולפרושו, ולפי' התוס' ולא עד תחילת השקיעה, וגרסת הגאונים להיפך אמרינן ביאת אורו הינו צה""כ ולא ביאת שמשו היינו השקיעה) מדכתיב 'וטהר' ולא כתיב 'ויטהר'</p>"	ברכות ב.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. ג מאימתי קורין את שמע בערבית (5)?	"ר""א בברייתא: משעה שקדש היום בערבי שבתות (בשקיעה).<p></p><p dir=""rtl"">תנא דמתניתין {י""א שהוא ר""א וי""א שלא} וכן ר' יהושע בברייתא: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן&nbsp;&nbsp;דהיינו צאת הכוכבים [דכתיב ""ובא השמש וטהר והינו ביאת אורו וטהר יומא מדלא כתיב 'ויטהר' (ע""פ גרסת הגאונים)].</p><p dir=""rtl"">ר""מ: י""א שסובר משעה שהכהנים טובלים בו אליבא דר' יוסי שבה""ש כהרף עין, וי""א שסובר משעה שבנ""א נכנסים לאכול פתן בלילי שבתות.</p><p dir=""rtl"">ר' חנינא: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח, וזה לכאורה כשיעור של בנ""א בערבי שבתות, וזה מאוחר יותר מצה""כ.</p><p dir=""rtl"">ר' אחאי וא""ל רב אחא: בשעה שרוב בנ""א נכנסים להסב. (כפ' ראשון ברש""י, ולפי' שני היינו בערבי שבתות ואין זה כעני).</p><p dir=""rtl"">(לתוס', לר' יהודה זמנה מפלג המנחה)</p>"	ברכות ב.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב.: ד: ט. עד מתי קורין את שמע בערבית (5).</p><p dir='rtl'>וכיצד הלכה?	"ר""א ביאר 'בשכבך' כשרוב בנ""א נשכבים, ולכן אמר עד סוף האשמורה הראשונה. ר""ג ביאר כל זמן ששוכבים, ולכן אמר עד שיעלה עמוד השחר, וכן סוברים חכמים אלא שהם עשו גזרה שמא יבוא אדם לביתו בערב וכו' וירדם ולא יקרא קריאת שמע לכן אמרו עד חצות. התנא בברייתא סובר שאפ' מעט ששוכבים כבר הוי בשכבך ולכן אומר עד שעני עומד להפטר מתוך סעודתו. [דעת רשב""י בשם ר""ע עד הנץ החמה, ופסק ריב""ל כוותיה בשעת הדחק]<p></p><p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר""ג. (דעת הרמב""ם שר""ג לא נחלק על חכמים אלא שאמר את עיקר הדין וכמו שאמר לבניו שכל מה שאמרו חכמים עד חצות זה להרחיק את האדם מעבירה, דעת הרא""ש שר""ג התיר לכתחילה עד הבוקר, ורק אמר לבניו אף שהם פוסקים כחכמים בדיעבד חייבים לקרוא.) </p>"	ברכות ב.:		א' פרק
